סין, אולי לא מה שחשבנו / יונתן ארז

אחת ההחלטות של חברות בבניית פורטפוליו פטנטים היא הבחירה היכן להגיש את הבקשות לפטנט. ישנם מגוון שיקולים, בין היתר חדירה לשוק מורכב, עלות ההגשה והמשך התהליך, אפשרות לאכוף פטנט באותה מדינה ועוד. כאשר חושבים על סין מחשבה נפוצה היא “הם לא מפרים בכל מקרה?” הסינים לא חושבים שבסין מפרים בכל מקרה. יתרה מזאת, הם רוצים שנדע שהם מתייחסים לפטנטים במלוא הרצינות העסקית הנדרשת.


מעל מיליון בקשות לפטנט הוגשו ב-2015 בסין, נתון המראה גידול של יותר מ- 20%  לעומת 2014. גם אם נתוני 2016 עדיין לא סוכמו, יש להניח שהגידול הדו ספרתי באחוזים שאיפיין את סין ב-5 שנים האחרונות ישמר גם השנה.

נתונים אלה מעוררים עניין היות ולא מעט יזמים טכנולוגיים ואנשי תעשייה מקומית מביעים ספקנות אשר לערך הפטנטים שלהם בסין, במיוחד לאור יכולת האכיפה של המערכת הסינית. הבנה טובה של היכולת לאכוף הפרת זכויות IP בסין משפיעה גם על החלטות החברות בישראל.

מבט קרוב יותר לנתונים מסין מראה כי כמות הגשות סימני מסחר ומדגמים על ידי חברות סיניות וחברות זרות עלתה בשעורים דומים. בתחומי הפטנטים לבדם יש עליה של כ-20% במספר הפטנטים המקומיים, קרי פטנטים שהוגשו בסין על-ידי חברות סיניות. נראה כי יותר ויותר פירמות סיניות מאמינות במערכת, משתמשות בה ואף רואות את התרומה לערך העיסקי שלהן.

בשנה האחרונה ראינו גידול של למעלה מ-17% במתן פטנטים בסין לחברות מחוץ לסין. חברות זרות, הפעילות בין היתר בתחומי התקשורת, המחשבים, האלקטרוניקה, הכימיה וההנדסה, כנראה מאמינות בשוק הסיני ופועלות בתוכו. אם ניקח את מדינת ישראל כדוגמא, ב-2015 התקבלו כ-453 פטנטים בסין של יזמים וחברות ישראלים, גידול של 25% לעומת 2014. יותר מכל, מעידים המספרים שהשוק המקומי והעולמי הולך וצובר אמון ביכולת של המערכות הסיניות לתת מענה לצרכי זכויות הקניין הרוחני.

באופן עקרוני, אפשר לראות כי יציבות של זכויות קניין רוחני מהווה מדד ליציבות עיסקית ושילטונית במדינה. זכויות קניין רוחני חזקות מקשות על מעברי הון בין גורמים הקרובים לשילטון ומבססות את הכלכלה גם על יצרנים קטנים ובינוניים, מקנות שוויון הזדמנויות והגנה נאותה ליזמים שאינם בהכרח קרובים לבעלי ההון המסורתיים. בסין, ישנו מאמץ מכוון לבגר את מערכת זכויות הקיניין הרוחני כנדבך חשוב במערכת העסקית הסינית וביכולת שלה לפעול מול שווקים עולמיים. משרד המשפטים הסיני מארח נציגות קבועה של משרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) ועובד איתו בשיתוף פעולה בכל האספקטים של זכויות הקיניין.

בנוסף, באוגוסט 2014 הקימה ממשלת סין שלושה בתי משפט חדשים עם סמכות שיפוט מיוחדת בתחום הקניין רוחני, בערים בייג’ין, שנחאי וגואנגזו. בתי משפט אלו יתמקדו במקרים אזרחיים ומנהליים בהם מעורבים פטנטים, סודות מסחריים בתחומים טכניים, זני צמחים חדשים, תביעות אזרחיות, סימני מסחר והתערבות במקרים מנהליים הנוגעים לתחום הקיניין הרוחני והנידונים בבתי משפט מחוזיים. רק ב-2015 נפתחו 35,884 תיקים בתחומי האכיפה השונים, נתון המהווה גידול של 46% מהשנה הקודמת.  גם המבט לסיכום 2016 ניראה מבטיח. משרד המשפטים הסיני הצהיר בתחילת השנה על גידול נוסף בתקציבים, התמקדות בשיפור של איכויות הבחינה, יעדים להגשות של בקשות PCT ועוד. הנתונים יכולים ללמד כי סין לא רק שאינה מזניחה את זכויות הקניין כפי שאולי לפעמים נדמה אלא ממצבת אותם גבוה בסדר העדיפויות.

Close Menu