פרוביז’ונאל, מילת קסם בעברית / יונתן ארז

יזמים רבים שנתקלים בצורך להגן על החדשנות שלהם בפטנטים, מחליטים להגיש בקשה ארעית לפטנט (PROVISIONAL) במקום בקשת פטנט רגילה. ישנם תחומים בהם זו ברירת המחדל. ננסה להדגים כמה יתרונות וחסרונות של הגשת פרוביז’ונאל, כדי להמחיש את העובדה שהצורך הינו תלוי סיטואציה. בחלק מהמקרים עורך הפטנטים יוכל להוסיף דגשים הנובעים מהתפתחות המוצר עליו מגנים ולהתקדמות העסקית של החברה.

לפרוביז’ונאל יתרונות רבים. ראשית, פשטות ההגשה. טופס אחד, פרוצדורה פשוטה שבסופה מקבלים מספר הגשה תוך כמה דקות. שנית, אין דרישה פורמלית להכין תביעות (claims) לכן אפשר לתאר את המוצר באופן יותר רחב וחופשי. הוויתור על הצורך בתביעות מאפשר חיסכון זמן וכסף, שכן כתיבת התביעות היא החלק המורכב (והחשוב) בבקשה לפטנט. הסיבה השלישית היא הכי חשובה בעיניי – הגמישות. מיום הגשת הפרוביז’ונאל יש 12 חודשים להגיש בקשה מלאה לפטנט. במידה והמוצר התפתח, מה שסביר בחברה המפתחת מוצרים, כדאי להגן על אותה התקדמות באמצעות בקשות ארעיות נוספות הכוללות את אותן התקדמויות, וכאמור, בעזרת מנגנון הגשה פשוט, ובסוף 12 החודשים ניתן להחליט על מה רוצים להגן.

בניגוד להגשה ארעית כאשר מגישים בקשה רגילה, לא ניתן להוסיף פירוט, אלא באמצעות הגשת בקשה נוספת אשר מקבלת רובה ככולה תאריך הגשה חדש. מדובר בהשקעה רבה, בשלב שעדיין לא תמיד ברור לחברה על אלו אספקטים של המוצר כדאי להגן ועל אלו פחות.. סיבה רביעית ואחרונה היא האפשרות לשמור על חשאיות, כלומר שהבקשה לא תפורסם. בקשה ארעית לפטנט לא תפורסם במידה ולא תוגש על בסיסה בקשה מלאה. הדבר חשוב במקרים בהם יש כיווני מחקר רבים, ורוצים לשמור על כל האופציות פתוחות, ולהסתיר את כיווני המחקר מהמתחרים.

החיסרון העיקרי בשימוש בבקשה ארעית הוא השימוש הנפוץ שלה כ”שגר ושכח”. רוב היזמים נזכרים שהגישו בקשה ארעית 10-11 חודשים מיום ההגשה וממהרים להגיש בקשה מלאה. לעתים אין קשר בין המוצר לבין התוכן שהוגש בבקשה ארעית, מה שעלול להגביל את האפשרות ליהנות מתאריך ההגשה שלה. כלומר, החלק המהותי שמתואר בבקשה המלאה אך לא תואר בבקשה ארעית עשוי לקבל תאריך חדש ולא את תאריך הגשת הפרוביז’ונאל. לדוגמא, חברה הגישה בקשה ארעית, המשיכה ופתחה את המוצר, ומכרה את הגרסה המתקדמת יותר של המוצר מבלי להגן על הפיתוחים שלא תוארו בבקשה הארעית. אותה חברה תתקשה להגן על אותם פיתוחים בפטנט.

חיסרון נוסף הוא דחיית קיבול הפטנט. חברה מוגנת רק לאחר קיבול פטנט, לא מרגע ההגשה. במידה ומגישים בקשה ארעית, לאחר שנה מגישים PCT, ומגישים את הפטנט במדינות השונות רק בשלב הלאומי (עד 30 חודש מיום הגשת הבקשה הארעית), מצמצמים למעשה את תקופת ההגנה שהפטנט מקנה, ואי-הוודאות העסקית נותרת לאורך זמן. לדוגמא, במידה והגשנו את הבקשה לפטנט 30 חודש מיום ההגשה הארעית, בחינת הבקשה עשויה להתחיל כ-18 חודש לאחר מכן, כלומר 4 שנים מתחילת התהליך. במידה והפטנט יקובל בתוך שנה, חלפו 5 שנים (!!) וייתכן והטכנולוגיה כבר אינה רלוונטית. לכן, צריך לחשוב בתחילת הדרך מהם הצרכים העסקיים של החברה ולבחור את סוג הבקשות לפטנט בהתאם.